החלטה בתיק ב"ש 9098/07

1.                  בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

2.                  נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם יחד עם נאשם נוסף,שאיברהים עמירה, בשני אישומים, עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות.

באישום הראשון נטען שאיברהים עמירה חסם ברכבו, בו נסעו גם המשיבים, את דרכם של המתלוננים אחמד חריס (להלן - "אחמד") וחאזם חאמד (להלן - "חאזם"), שעה שאלו נסעו ברכבם בכפר צור באחר. לאחר שחסם את דרכם של המתלוננים ירד איברהים עמירה מרכבו כאשר הוא מחזיק בידו צינור ברזל, חבט באמצעות הצינור בשמשה הקדמית של רכב המתלוננים וניפץ אותה. תוך כדי כך התקבצו במקום אנשים נוספים אשר הכו באגרופיהם את חאזם, וכאשר זה ניסה לצאת את הרכב הוא נפגע על ידי אבן שיידה בו משיב 2 (עלי עמירה). חאזם החל לדמם ומיד חזר ונכנס לרכבו והסתגר בו. אז פתחו איברהים עמירה והמשיב 1 (עבדאללה עמירה) את דלת הרכב והכו את אחמד באגרופיהם. אנשים נוספים שהתקהלו במקום החלו לחבוט ברכבם של המתלוננים באמצעות אבנים וצינורות וגרמו לרכב נזקים. במעשים המתוארים, נטען באישום זה, פצעו המשיבים את המתלוננים בנסיבות מחמירות, כאשר הם נושאים נשק קר וכאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

על פי האישום השני, באותו יום בו אירע האירוע דלעיל וכחצי שעה לאחר אותו אירוע, ארב איברהים עמירה לאחד בשם דאוד חריס (להלן - "דאוד") כשהוא מחזיק בידו צינור ברזל, וכאשר זה התקרב למקום הניף את הצינור לכיוון ראשו של דאוד ופגע באמצעות הצינור בידו ובברכו הימנית. לאחר מכן הצטרפו לאיברהים עמירה שני המשיבים, כשהם מחזיקים בידיהם אלות וכולם יחדיו הכו את דאוד, בעודו שרוע על הכביש, באמצעות הצינור והאלות בחלקים שונים של גופו. כאשר אחמד, שהוא אחד המתלוננים באישום הראשון ואביו של דאוד, ניסה לסייע לדאוד ושכב עליו כדי לגונן עליו מפני המכות, הכו המשיבים יחד עם איברהים עמירה גם את אחמד בגבו ובמרפק שמאל שלו. כתוצאה ממעשים אלה איבד דאוד את הכרתו ונגרמו לו שברים בפיקת ברכו הימנית, בירכו הימנית ובאצבע כף ידו השמאלית.

3.                  המשיבים שוחררו על ידי בית משפט השלום,והסכמת המשטרה,עוד ביום 24.1.2007 בתנאי מעצר בית מלא מחוץ לכפר, מתן ערבות עצמית וערבות צד ג' של 5,000 ש"ח והפקדה כספית של 1,500 ש"ח. לטענת המדינה ההסכמה לשחרור ניתנה על ידי המשטרה עקב טעות.

4.                  בדיון מיום 30.1.07 הודיעו ב"כ המשיבים כי הם מסכימים, בשלב זה, שקיימות ראיות לכאורה בעניינם של המשיבים.

5.                  באת כוח המדינה הודיעה באותו דיון שמקובל עליה שאם תמצא חלופת מעצר סבירה ויינתן תסקיר מעצר חיובי ישוחררו המשיבים לחלופת מעצר.

6.                  בתסקיר המעצר שניתן בעניינם של המשיבים המליץ שירות המבחן לשחרר את שני המשיבים לחלופת מעצר במקומות בתנאים שנקבעו בתסקיר.

7.                  המדינה טוענת שחלופות המעצר המומלצות על ידי שירות המבחן אינן מספקות חלופות בטוחות. אשר למשיב 1 (עבדאללה עמירה) טוענת המדינה, שמקומה של חלופת המעצר המוצעת לגביו, בבית אחותו בכפר אמלסון, קרוב מדי לכפר צור באחר. קושי נוסף הכרוך בחלופה זו הוא שהאחות ובעלה אינם מעוניינים שהמשיב 1 ימשיך לשהות בביתם. המדינה גם מתנגדת לחלופת המעצר החלופית שהציע ב"כ המשיב 1 לגבי משיב זה אצל מר ג'אבר בכפר אמילסון. זאת, הן משום שהיא מתנגדת לכך ששני הנאשמים (המשיב 1 ואיברהים עמירה) ישהו באותו בית והן משום שמר ג'אבר לא התחייב לשהות יחד עם המשיבים משך כל שעות היממה, ולא ברור מי יפקח עליהם בשעות הבוקר בעת העדרו של מר ג'אבר מביתו.

8.                  לאור ההתנגדות המדינה זומן לבית המשפט גיסו של המשיב 1 ובעלה של אחותו, מר מוסא חמד אלאעמס, וזה אישר הסכמתו שהמשיב 1 ישהה בביתו בחלופת מעצר והתחייב לפקח עליו.

9.                  אשר לחלופת המעצר המוצעת לגבי המשיב 2 (עלי עמירה) אצל גיסו מר איימן, טוענת המדינה שלאור קביעתו של שירות המבחן בתסקיר המעצר כי הגיס אינו מהווה עבור המשיב 2 דמות סמכותית, ספק אם זה יוכל לפקח על המשיב 2. לעניין זה אציין כבר עתה, שלמרות הדברים דלעיל הנזכרים בתסקיר המעצר, שירות המבחן המליץ על חלופת מעצר זו, ואף קבע כי לאיימן קשר טוב עם המשיב 2 המבוסס על כבוד הדדי, כי מדובר באדם המבין את האחריות המוטלת עליו הכרוכה בפיקוח על המשיב 2 ונראה שבחלופה זו יש כדי  למנוע פריצת גבולות מצדו של המשיב 2.

10.              בהתחשב בכלל הנסיבות בכלל זה, המלצת שירות המבחן והעובדה שמשיבים אלו כבר שוחררו בהסכמת המדינה לחלופת מעצר, אני מקבל את חלופות המעצר  המומלצות על ידי שירות המבחן.  

11.              לאור האמור אני מורה שהמשיב 1, עבדאללה עמירה, ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, אולם הוא יוכל להשתחרר לחלופת מעצר בתנאים הבאים:

א.            משיב זה יהיה נתון במעצר בית מלא בבית אחותו אתבסאם ובעלה מוסא חמד אלאעמס בכפר  אמלסון, כאשר מוסא חמד אלאעמס ישגיח על המשיב ויפקח עליו משך כל שעות היממה.

ב.             המשיב וגיסו הנזכרים לעיל יחתמו, כל אחד, על כתב התחייבות להבטחת תנאי שחרורו של המשיב בסכום של 10,000 ש"ח.

ג.              המשיב יפקיד להבטחת השמירה על תנאי שחרורו והתייצבותו למשפט סך של 3,000 ש"ח (היינו, 1,500 ש"ח מעבר לסכום שכבר הופקד על ידו על פי החלטת בית משפט השלום הנזכרת לעיל).

12.              המשיב 1, עלי עמירה, ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, אולם הוא יוכל להשתחרר לחלופת מעצר בתנאים הבאים:

א.              משיב זה יהיה נתון במעצר בית מלא בבית גיסו מר איימן בכפר  אמלסון, כאשר מר איימן ישגיח על המשיב ויפקח עליו משך כל שעות היממה.

ב.               המשיב ואיימן יחתמו, כל אחד, על כתב התחייבות להבטחת תנאי שחרורו של משיב  זה בסכום של 10,000 ש"ח.